ברטנורא על משנה מנחות ה׳:א׳

1 כָּל הַמְּנָחוֹת בָּאוֹת מַצָּה חוּץ מֵחָמֵץ שֶׁבַּתּוֹדָה. דִּכְתִיב ויקרא ז עַל חַלֹּת לֶחֶם חָמֵץ:

2 וּשְׁתֵּי הַלֶּחֶם. דִּכְתִיב שם כג חָמֵץ תֵּאָפֶינָה:

3 שְׂאֹר הָיָה בּוֹדֶה לָהֶן מִתּוֹכָן. מִתּוֹךְ עִשָּׂרוֹן דְּתוֹדָה וּשְׁתֵּי הַלֶּחֶם הָיָה מוֹצִיא שְׂאֹר, שֶׁהָיָה לָשׁ מִן הַסֹּלֶת מְעַט לְאַחַר שֶׁנִּמְדַּד וְטוֹמְנוֹ בַּסֹּלֶת וּמִתְחַמֵּץ מֵאֵלָיו וּמִמֶּנּוּ מְחַמֵּץ הַשְּׁאָר, שֶׁמִּמָּקוֹם אַחֵר לֹא הָיָה יָכוֹל לְהָבִיא שֶׁלֹּא תְהֵא מִנְחָה יְתֵרָה:

4 הִיא אֵינָהּ מִן הַמֻּבְחָר. שֶׁאֵינָהּ מַחְמֶצֶת יָפֶה, לְפִי שֶׁאֵין לָהּ שְׂאֹר מְחֻמָּץ יָפֶה:

5 אֶלָּא מֵבִיא שְׂאֹר. שֶׁמְּחֻמָּץ יָפֶה מִתּוֹךְ בֵּיתוֹ, וְנוֹתֵן לְתוֹךְ הָעִשָּׂרוֹן וּמוֹסִיף וּמְמַלֵּא סֹלֶת:

6 אַף הִיא הָיְתָה חֲסֵרָה אוֹ יְתֵרָה. כְּגוֹן אִם הַשְּׂאֹר עָבֶה וּמְגֻבָּל בְּקֹשִׁי עִם מְעַט מַיִם, אֵינוֹ מַחֲזִיק נֶפַח גָּדוֹל כְּאִלּוּ הָיָה קֶמַח, וְנִמְצָא הָעִשָּׂרוֹן יוֹתֵר, לְפִי שֶׁאִם לֹא הָיָה שְׂאֹר מְגֻבָּל הָיָה נִפְחוֹ גָּדוֹל מֵעַכְשָׁיו. וְאִם אֵינוֹ מְגֻבָּל יָפֶה, שֶׁנָּתַן בּוֹ מַיִם הַרְבֵּה, נִמְצָא נִפְחוֹ גָּדוֹל מִשֶּׁאִלּוּ הָיָה קֶמַח וְנִמְצָא עִשָּׂרוֹן חָסֵר, שֶׁאִם לֹא בִּשְׁבִיל הַמַּיִם לֹא יִהְיֶה מָלֵא. וַהֲלָכָה כְּרַבִּי יְהוּדָה: